פסק-דין בתיק ת"ק 24052-12-11

1.       בפני תביעה במסגרתה עותר התובע לפיצוי בסך 10,265 ש"ח. התובע טוען, כי הנתבע, עורך דין, שנשכר על-ידו לטפל בענייניו בשנת 2004 התרשל, לא טיפל בעניינו כראוי ובמועד ולא הגיש ולא עשה דבר וחצי דבר ובין היתר לא סייע לעורך דין נוסף שטיפל בעניין בהגשת בקשה לעיכוב ביצוע. כן טוען התובע, כי הנתבע גבה את שכר הטרחה בניגוד למוסכם בין הצדדים בהסכם שכר הטרחה, ולפיכך עותר התובע להחזר שכר הטרחה ששולם בסך 5,265 ש"ח ו- 5,000 ש"ח בזבוז זמן, הוצאות ועוגמת נפש.

2.       התובע התקשר עם הנתבע בהסכם שכר טרחה ביום 26/8/2004, על פיו נמסרו לנתבע 4 שיקים על-סך 5,265 ש"ח כל אחד סה"כ 21,060 ש"ח. לטענת התובע, הנתבע הפקיד שני שיקים ללא רשות, האחד ב- 30/9/04 והשני ביום 30/10/04. אין מחלוקת, כי השיק הראשון נפרע והשיק השני חולל. 

3.       התובע, כאמור, טוען, כי הנתבע התרשל בתפקידו ולא הגיש דבר לבית המשפט, וכן לא מסר לו דרישת תשלום בטרם הופקדו השיקים, לדברי התובע פירוט נשלח רק לאחר שהשיק הראשון הופקד ונוכח בקשתו, וחשבונית נשלחה רק ב- 15/12/2004 והתקבלה אצל התובע רק בתחילת ינואר 2005, ובמצורף לו החזר על-סך 324.75 ש"ח, כ- 6% מסכום השיק.

4.       התובע מוסיף וטוען, כי מעולם לא נחתם יפוי כוח לנתבע וסוכם, כי הנתבע יעבוד עם עו"ד נוסף שייצג בתיק. לטענת התובע, גרם לו הנתבע נזקים כבדים ביותר בכך שלא הכין דבר ממה שהתבקש. לשם הוכחת טענותיו צרף הנתבע לכתב תביעתו מכתבים שכתב לנתבע, וכן הגיש לבית המשפט בהמשך מסמכים שונים. לטענת התובע, דרישות בטלפון ובכתב לא הואילו והנתבע לא עשה דבר ומשך כספים ללא רשות.

משכך, דורש התובע את החזר הכספים ששילם וכן פיצוי כמפורט לעיל.

5.       הנתבע העלה טענה מקדמית של התיישנות, אולם לאור הערות בית משפט, הסכים לדון בתביעה גופה ולהותיר את עניין ההתיישנות כאחת מן הסוגיות שידונו בפסק הדין. הנתבע הוסיף וטען, כי הגשת התביעה כ- 7 שנים ויותר לאחר הארועים, בשיהוי חמור גורמת לו נזק ראייתי רב ביותר, שכן עורכת הדין שטיפלה בתובע אינה עובדת עוד במשרד ואינה נמצאת בישראל ואין בידי הנתבע לשחזר את הארועים. לגופו של עניין, הסתמך הנתבע על המכתבים שכתב לתובע בזמן אמת ושהוצגו על-ידי התובע עצמו וטען, כי בהתאם למכתבים ולפרוט שכר הטרחה ששלח לתובע, השירות המשפטית ניתן על ידו באופן מקצועי, כדבעי, בהתאם להסכמות שהיו בין הצדדים, כאשר התובע, לא קיבל את עצותיו המשפטיות של הנתבע ואסר על הנתבע לפעול בלא אישורו.

6.       לכתב התביעה, צורף הסכם שכר הטרחה בין הצדדים שנחתם ביום 26/8/04 על פיו, שכר הטרחה יורכב ממכפלת שעות העבודה שיושקעו בפועל בתעריף מופחת וישולם על-פי דרישת תשלום שתשלח מעת לעת שבה תפורט מכסת השעות שהוקדשו לטיפול בתיק וכן הוצאות נוספות. התובע חתום על ההסכם, על פיו הוא מסכים לכל התנאים האמורים לעיל.

7.       כן צורפה לכתב התביעה קבלה בגין 4 שיקים שנתן התובע לנתבע, כל אחד מהשיקים על סך 5,265 ש"ח, כאשר התאריך הנקוב עליה הוא 30/8/04, ובתיאור השירות כתוב " ע"ח שכ"ט".

8.       בתאריך 3/11/2004 כתב התובע לנתבע מכתב בו טען, כי הנתבע לא עשה דבר לטפל בעניינו של התובע, והגיש את השיק הראשון לפרעון בניגוד למוסכם, כמו כן נדרש הנתבע להודיע לבנק שהשיק השני הופקד בטעות.

9.       בתאריך 4/11/2004 השיב הנתבע על פניה זו וטען, כי השיק הראשון נגבה בהתאם לשעות העבודה שהמשרד השקיע ולהסכם שכר הטרחה. הנתבע פרט במכתבו, כי במהלך הפגישה, הודיע התובע, כי ישנו עו"ד נוסף המטפל בתיק וביקש, כי תוכן עבורו בקשה לקבלת ארכה להגשת ערעור על החלטת בית המשפט שלא לבטל את פסק הדין. בסמוך לאותה פגישה ביום 26/8/04 החלה עו"ד גבאי ממשרד הנתבע להכין בקשה לקבלת ארכה וכן את כתב הערעור עצמו. באותה עת לא ניתן היה ליצור קשר עם העו"ד הנוסף אשר שהה בחו"ל, כשחזר נדהמה עו"ד גבאי לגלות, כי כבר הוגשה על ידו בקשה לקבלת ארכה והוא ממתין להחלטת בית המשפט בעניין. ברי, לדברי הנתבע, כי הושקעו שעות עבודה ואין לתובע אלא להלין על עצמו. באשר לבקשה לעיכוב ביצוע, כך נכתב, הוסבר לנתבע, כי לא ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע בטענה של חוסר סמכותה של השופטת אלשייך אך הוצעו דרכי פעולה חלופיות. כן נכתב, כי במהלך התקופה מסר התובע לעו"ד גבאי שהוא מתייעץ עם עורכי דין נוספים ויעדכן אותה על כך, דבר שלא נעשה.  אשר לשיקים שהופקדו, נטען, כי נמסרו על ידי התובע כמקדמה לטיפול בתיק ולא היה צורך להודיע לו טרם הפקדתם בבנק או לשלוח דרישת תשלום.

10.     בתאריך 26/11/04 שב ופנה התובע לנתבע מכתב שהנדון בו, הוא: " הפקדת שיקים לפרעון בניגוד למוסכם וכן אי טיפול בבקשה לעיכוב הליכים ועיכוב ביצוע פסק דין ברחובות". במכתב זה שב וטוען התובע, כי אף שבהסכם שכר הטרחה נכתב, כי השיקים יפרעו בהתאם לדרישה, הוגשו 2 שיקים לפרעון בלא כל דרישה, ורק לאחר 3 ימים מיום פרעון השיק הראשון שלחה עורכת הדין רשימת חיובים. בהמשך המכתב מעלה התובע טענות שונות בדבר טיב הטיפול המשפטי, על פיהם לא עשה הנתבע דבר ממה שדרש התובע, דבר שגרם לכך שהעסק שלו מופעל על ידי כונס נכסים ושאינו מקבל משכורת. כבר במכתב זה טוען התובע, כי אינו מתכוון לוותר על ההחזר.

11.     על טענות אלה השיב הנתבע במכתב מיום 12/11/2004, תוך שהוא מפנה את התובע למכתבו הקודם ומציין בנוגע לבקשה לקבלת ארכה, כי התובע עצמו הגיע למשרד עורך הדין והמציא את אישורי המחלה בגינם נדרש לקבל ארכה. באשר לעיכוב ההליכים, נטען, כי החומר התקבל במשרד הנתבע רק בשלב מאוחר יותר. כמו כן, הדגיש הנתבע במכתבו, כי התובע דרש להגיש את הבקשה לעיכוב בטענה, כי לכב' השופטת אלשייך אין סמכות לדון בעניין, מטעמים סובייקטיביים בלתי הגיוניים; דא עקא, שהוסבר לתובע, כי טעמים אלה אינם יכולים להיות בסיס להגשת בקשה לבית המשפט והוצעו דרכי פעולה חלופיות. בתגובה לכך, הודיע התובע כי הוא מתייעץ עם עורכי דין נוספים, ויעדכן את עו"ד גבאי בהתפתחויות אולם הוא לא עשה כן. באשר לשיקים שהופקדו, הוסבר שוב כי מדובר היה במקדמה לטיפול בתיק ולא היה צורך להודיע טרם הפקדתם בבנק. במצורף למכתב זה, נשלחה לתובע חשבונית עסקה וזיכוי בסך 75$, בגין השעות שנותרו, כן צורף לאותו מסמך פרוט השעות שהושקעו על התיק של התובע, סה"כ 9.5 שעות. ההחזר והשיק חתומים ביום 15/12/04.

12.     בדיון בפני, עמד הנתבע על טענה מקדמית של התיישנות שכן הסכם שכר הטרחה נחתם באוגוסט 2004, והתביעה הוגשה ב- 13/12/2011. לאחר הערות בית המשפט, כי יש ספק בטענת ההתיישנות שכן ההחזר והשיק שחתמו את היחסים בין הצדדים נשלחו רק ב- 15/12/04, ביקש הנתבע לדון בגופו של עניין ואף ויתר על הגשת כתב הגנה.

13.     לגופו של עניין טען הנתבע, כי יש לו כיום קושי רב לשחזר את הדברים לאחר כל כך הרבה שנים, ונזק ראייתי ממשי. לדבריו, עורכת הדין שטיפלה בתיק עו"ד גבאי, אינה עובדת עוד במשרדו, ובכלל אינה מתגוררת בארץ ולא ניתן לקבל את עמדתה. החומר של התובע לא נשמר, שכן המערכת במשרד עברה למערכת חדשה.  התובע חקר את הנתבע בחקירה נגדית, והנתבע לא הכחיש שלא הוגש דבר לבית המשפט, אלא שטען שכך היה בשל חוסר שיתוף הפעולה עם התובע.

14.     התובע, ביקש איפוא לקבל את תביעתו ואלו הנתבע ביקש לדחותה, בין מחמת התיישנות ובין מחמת שיהוי ונזק ראייתי. הנתבע, חזר והפנה למסמכים מזמן אמת על פיהם אכן נעשתה עבודה, והוכנו מסמכים, אך אלה לא הוגשו לבית המשפט בשל חוסר שיתוף פעולה עם התובע.

דיון והכרעה

15.     טרם כניסה לדיון גופו, יש להכריע, איפוא, האם התביעה התיישנה וככל שייקבע שלא התיישנה, האם קיים שיהוי המונע את בירור התביעה.

16.     אשר להתיישנות, על פניו, התובע מגדיר את תביעתו כתביעה בגין הפרת הסכם שכר הטרחה, ולפיכך מועד ההתיישנות אמור להיות מחושב ממועד ההפרה. מועד הפרת ההסכם, היה לטענת התובע בסמוך לחתימתו, החל מהמועד בו שב ופנה לנתבע וטען כי גבה את השיקים ללא הראה, ולפיכך תביעה בעילה זו, ככל הנראה התיישנה. יחד עם זאת, בדוחק, ניתן לקבוע כי התביעה ככל שהיא מכוונת לפיצויים מכוחו של סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) לא התיישנה מקום שהמענה האחרון שנתן הנתבע לתובע היה ביום 15/12/04, במצורף למכתב זה צרף הנתבע החזר שכר טרחה בסכום מסוים ואף על פי שטענותיו של התובע היו ידועות לו כל העת, הרי שרק במועד זה התייצבה המחלוקת בין הצדדים על יתרת שכר הטרחה שנגבתה והתגבש הנזק של התובע בעבור יתרת שכר הטרחה שלא הוחזר לו. כמו כן, ככל שהתביעה מתבססת על עילה נזיקית, גם כאן, בדוחק רב ניתן לומר, כי לא התיישנה בשל מועד ההחזר שהוא מועד ניתוק היחסים בין הצדדים (השווה: ע"א 2113/10 ציון בן גב' נ' בנק דיסקונט לישראל (פורסם בפדאו"ר)).

17.     על אף קביעתי, כי אפשר שבעילות מסויימות התביעה לא התיישנה, ללא ספק לוקה תביעה זו בשיהוי ניכר ובלתי מוסבר שגורם לנתבע נזק ראייתי ממשי. התובע, שטען את אותן הטענות כבר בשנת 2004, הגיש את תביעתו רק בשנת 2012, כאשר מידי הנתבע ניטלת אפשרות ממשית לשחזר את הארועים ולהתגונן בתביעה.  מקרה זה, הוא מסוג המקרים החריגים המצדיקים דחיית התביעה אך בשל השיהוי הניכר בה הוגשה.